#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ילבש טלית קודם הנחת תפילין?	"1) דציצית שקולה כנגד כל המצות (נמוק""י) {מקודש} [ואפי' בציצית שאולה דהוי רק מצוה דרבנן (ארה""ח, מ""ב ס""ק א')]<br>2) שהוא תדיר דנוהג בין בחול בין בשבת (נמוק""י) {תדיר} [אכן, כתב החת""ס דלפי הרמב""ם דפטור מציצית בלילה משא""כ בתפילין מדינא מחויב בלילה נמצא דתפילין תדיר יותר, והוסיף הר""י באק דהרמב""ם לשיטתו דס""ל דלילה לאו זמן תפילין, עי' להלן (סי' ל')]<br>3) משום מעלין בקודש (זוהר, ב""י) [והקשה הדגול מרבבה א""כ יניח התפילין תחילה דהוא קדוש, ותי' הגר""א (ס""ק ב') דר""ל הוא סדר הדרגות שהציצית הוא הכסא והתפילין הוא האדם דבתחילה מכסה עצמו במצוה ואח""כ מכסה עצמו בקדושה (ביה""ל ד""ה שמעלין, וע""ע ביד אפרים)] "	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו ציצית?	"בודאי יניח התפילין, וכשבא הציצית לידו ילבישנו דילפינן ביבמות (ל""ט ע""א) שהויי מצוה לא משהינן [אע""פ שיעשה המצוה יותר מן המובחר א""נ המצוה תדיר אבל אינו בפניו] (רמ""א, מ""ב ס""ק ז')"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פגע 1) בתפילין קודם טליתו 2) בתפילין של ראש קודם לשל יד 3) מאי שנא?	"1) יניח התפילין 2) יניח השל יד 3) ביאר הב""י דקדימת של יד נלמד מדרשה, משא""כ הקדימה דטלית הוי רק אסמכתא בעלמא ואין מעבירין עדיף ממנו (ט""ז ס""ק א')"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד שיגע בטלית קודם לתפילין?	"חידש המג""א (ס""ק א') דא""צ להקפיד כיון שהתפילין מונחין בכיס [והפמ""ג (א""א ס""ק א') ביאר דברי המג""א דר""ל כל זמן שהם בכיס הטלית לא שייך אין מעבירין, אמנם הביה""ל (ד""ה שלא יפגע) כתב דהמג""א מיירי דוקא כשהתפילין מונחין בכיס בפני עצמן], אבל מסתימת כל הפוסקים מבואר דלית להו חידוש של המג""א, ולמעשה כתב הביה""ל (ד""ה שלא יניחו) דכיון דאיסור אין מעבירין על המצות הוי חשש דאורייתא לפי החיי""א בודאי ראוי להחמיר ואפי' אם מתבייש בפני רבים דאין זה גנאי גדול [דאם יהיה גנאי גדול יהא מותר לעבור על אין מעבירין דהוי שב ואל תעשה וכמ""ש בברכות (י""ט ע""א) ולעיל (סי' י""ג)]"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פשט תפיליו וטליתו לפי שעה ודעתו להחזירם בלי ברכה, האם אמרינן אין מעבירין על המצות?	"הוכיח הביה""ל (ד""ה ויצטרך) מתוס' יומא (ל""ג ע""ב) לגבי משמוש דאמרינן אין מעבירין על המצות אפי' בכה""ג דאין נסתלק לגמרי מהמצוה"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אינו רוצה להניח התפילין עכשיו, האם שייך אין מעבירין על המצות?	"לא (מ""ב ס""ק ג') {ומשום כך שמעתי מחכם אחד עצה אם פגע בתפילין תחילה להחליט בדעתו לומר ברכת השחר עכשיו, אכן יש לפקפק בזה שבאמת כוונתו הוא להניח תפיליו עכשיו, וכמו בעלמא דלא אמרינן דהוא רוצה ללבוש טליתו ולא תפילין ואפ""ה מקרי אין מעבירין על המצות}"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מתפלל בביתו ותפיליו בחדר ראשון וטליתו בחדר שני?	"צריך להניח תפיליו תחילה (מ""ב ס""ק ד')"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעבור על טליתו של שבת כדי שיקח טליתו של חול?	"כתב השע""ת (ס""ק ב') בשם הברכ""י שמותר"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר באיסור על תפיליו ולקח טליתו?	"חידש המ""ב (ס""ק ה') דאז מחויב ללבוש טליתו משום אין מעבירין {וכן הוא פשטות הגמ' זבחים (צ""א ע""א) כשקדים ושחיט האינו תדיר תחילה, אבל לכאורה קשה מגמ' יומא (נ""ח ע""ב), ועי' בטורי אבן מגילה (ו' ע""ב)}"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בשעה שנוטל השל יד, נתהפך הכיס שיש בו השל ראש האם מותר להפכו כדי שלא יהיה בבזיון?	"{נראה דאע""פ שמבואר במ""ב (ס""ק מ""א) דיש איסור דאין מעבירין ליקח השל ראש אחר שיש בידו השל יד דשוב צריך להורידו מידו וא""כ ה""נ יהא אסור, מ""מ לא מיבעיא לפי המג""א דס""ל דליכא משום אין מעבירין כשהוא מונח בכיס בודאי ליכא חשש כלל, אלא אפי' להביה""ל דהביא כמה אחרונים שחולקים עליו הכא עדיף דכלפי השל יד השל ראש שבכיס אינו מזומן אצלו [ויתכן לפי""ז ה""ה אם טליתו בידו מותר לזוז כיסו של תפילין, וצ""ע] ובודאי במקום חשש בזיון דתפילין יש להקל, ועוד הוסיף ר""י צוקער דלשון המג""א (ס""ק י""ט) דהוי כמעביר על המצות, ולא כתב דהוי ממש מעביר על המצות}"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין ידו משגת ליקח ציצית ותפילין, מה יעשה?	"כתב המ""ב (ס""ק ב') בשם האחרונים דתפילין קודמין דהוא חובת גברא, אכן כתב השע""ת (ס""ק א') דאם יכול לסדר קביעות דיכול לשאול תפילין של חבירו [וגם הקשר יהיה כפי מדת ראשו (הג""ה על המ""ב), ומכאן מבואר דסגי בקשר ליומא כיון שהוא קשר שדרך העולם עושהו לעולם (ביה""ל סי' שי""ז ד""ה הקושר)] אז ציצית קודמין (וזהו פשט בבאה""ט ס""ק א'), ומ""מ משמע ממ""ב (ס""ק ב') דאינו למעשה לשאול מחבירו אלא לעולם עדיף ליקח תפילין."	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף להדר בציצית נאה או תפילין נאה?	"תפילין נאה (מ""ב ס""ק ב')"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם מחויב לחזור על הפתחים למצות ציצית ותפילין?	"לא (ירושלמי, באה""ט ס""ק א', מ""ב ס""ק ב'), וע""ע בביה""ל לקמן (סי' תרנ""ו ד""ה אפילו) דמצדד דהירושלמי לשיטתם מיירי לגבי הכנה להמצוה אבל למצוה עצמה אם צריך לחזור על הפתחים למצות דרבנן כגון הדלקת נרות כ""ש בעבור מצות דאורייתא, ע""ש."	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יש לו תפילין של ר""ת, האם עדיף ליקח תפילין של רש""י או ציצית?"	"כתב שע""ת (ס""ק א') דעדיף ליקח תפילין של רש""י שהם עיקר לענין ברכה"	סימן כה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לצאת מביתו בציצית ותפילין?	"איתא בזוהר (הובא בדרכ""מ ומג""א ס""ק ג') דמי שיצא מפתח ביתו בציצית ותפילין יש לו ב' מלאכים שמלוין אותו ומכריחים מלאך המקטרג לענות אמן [והוסיף העטרת זקנים דאם נוגע במזוזה קודם שיצא מפתח ביתו זוכה לד' מלאכים שמלוין אותו]. אמנם, מבואר ממג""א דהעיקר הקפדה הוא שיבא לביהכ""נ בציצית ותפילין ולא שיצא מביתו בציצית ותפילין (כן דייק רע""א), וגם מבואר ממג""א דזה עדיף יותר ממעלה דעשרה ראשונים. אכן, הא""ר הביא ממקור חיים דס""ל דעדיף להיות מעשרה ראשונים מלצאת מביתו בטלית ותפילין, וגם משמע מדבריו דהוא ס""ל דיש מעלה לצאת בדוקא מביתו."	סימן כה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא היה האריז""ל מהעשרה ראשונים?"	"משמע ממג""א (ס""ק ג') דהיה א""א לו להיות מעשרה ראשונים כיון דרצה המעלה שיצא מביתו מעוטף בטלית ותפילין, והקשה המג""א א""כ למה לא יצא מבית הכנסת ותי' דא""כ יבטל ברכת השחר ופסוקי דזימרא [וביאר ר""י באק דכדי שיהא נמנה בעשרה ראשונים צריך להיות שם כשהתחילו ברכות ואם רצה להיות מעשרה ראשונים יבטל הברכות, ואם יצא קודם שהתחילו ברכות שוב לא יהא נמנה בעשרה הראשונים {ויש לעיין אם נשאר שם עשרה אולי נתקיים שם של עשרה ראשונים עליו ובלבד שיהיה שם בשעת התחלת התפילה} וא""כ אין תכלית לו לבא לבית הכנסת מוקדם, ומש""ה למד בביתו תחילה, ודו""ק], ועוד הביא המחה""ש ממג""א (סי' צ') דכתב עוד טעם דהיה צריך לפנות. אמנם, כתבו המ""ב (ס""ק ח') וערוה""ש (סעי' ה') דכמה אחרונים (א""ר, פמ""ג, ארה""ח) סוברים דאם יוצא מביתו קודם אור היום לא שייך הזוהר אלא כשהאיר היום ראוי לצאת מביהכ""נ להניח התפילין [וכן משמע ממג""א דהקשה למה לא יצא האריז""ל מבית הכנסת להניח תפילין] {ומכאן משמע דמי שלומד קודם שחרית אם עדיין לא האיר היום ראוי להפסיק באמצע לימודו להניח תפילין}"	סימן כה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אינו ראוי להיות ברחוב 1) בתפילין 2) בטלית?	"1) במבואות המטונפות (מג""א ס""ק ג') או מצויין עכו""ם [ואם א""א להניחם בחצר ביהכ""נ יכול לכסותם (מ""ב ס""ק ח')] 2) במקום שמצויין עכו""ם ברחוב (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י')"	סימן כה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קדים, מי בלובש תפילין או מי שנושא תפילין?	"הבית הלוי (הובא בפסקי תשובה סי' קנ""ז) הביא ראיה ממשנה בנגעים (פי""ג מ""ט) דהנושא תפילין קדים דדרך לבישה אינו בכלל הבא אל הבית, אכן הרבה דנין בראייתו וכתב שו""ת אבן ישראל (ח""ח סי' ה') דפשוט דיש להקדים הלובש תפילין (פסק""ת סעי' ב'). ולגבי מי שאוחז ספר, כתב א""ר (סי' מ' ס""ק ה') דהמהרי""ל היה אומר למי שאוחז ספר שהוא יכנס או יצא לפניו, וזהו סמך לשיטת בית הלוי."	סימן כה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגביה ידיו למעלה מתפילין של ראש?	"עי' ראב""ד בתמיד (פ""ז מ""ב) דהביא ב' צדדים אי ילפינן מק""ו מציץ דאסור להגביה ידיו למעלה מתפילין, ועי' בבאר שבע בסוטה (ל""ח ע""א) דכתב דאינו ק""ו גמור מדאורייתא אלא מדרבנן, וכן נוהגין להקל והוסיף הפסק""ת (סעי' ב') דיש לחלק שבציץ השמות היו בגלוי משא""כ בתפילין"	סימן כה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף ללבוש הטלית גדול בביתו או בבית הכנסת?	"המחבר כתב דילבישנו בביהכ""נ דלקיים הזוהר סגי בטלית קטן, והרמ""א כתב דיתלבש בביתו אפי' בטלית גדול. ובדעת המחבר יש מח' אחרונים בכוונתו, הגר""א (ס""ק ז') ס""ל דהמחבר מודה דיכול ללובשו בביתו, והט""ז (ס""ק ב') ס""ל בדעת המחבר שלא ללבוש הטלית גדול בביתו דצריך להסירו מראשו והוי כמעביר על המצות, והגר""ז ביאר מטעם אחר דכיון דיש סוברים דציצית קדים לתפילין לכן כתב ללבוש הטלית גדול אח""כ כדי לקיים שניהם. להלכה, כתב הערוה""ש (סעי' ב') דעדיף לקיים הזוהר ע""י הטלית גדול וכדעת הרמ""א אבל בזמן המחבר לא היו יכולים לקיימו אלא ע""י הטלית קטן משום הגוים שהיו ברחוב, {ועוד י""ל דטעמא דהרמ""א הוא משום הנמוק""י דטלית שקול כנגד כל המצות ותדיר}"	סימן כה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנודר קנס על עצמו לומר תהילים קודם עלות ואח""כ נודע לו החשיבות לילך בו בציצית ותפילין, האם בעי התרה?"	"המג""א (ס""ק ג') הביא תשובת מהר""ם דס""ל דלא בעי התרה, אבל המג""א חולק עליו וסובר דבעי התרה. {ולענ""ד נראה דבעי התרה, דעד כאן לא פליגי הט""ז (סי' רל""ב ס""ק י') וראש יוסף (פתח""ת סי' רל""ב ס""ק ב') אלא אם הוכחה גמורה בלא פירוש דברים חשיב כנדרי שגגות אבל בנד""ד ליכא הוכחה גמורה דהרי יש ענין גדול נמי באמירת תהילים וכמ""ש בט""ז (סי' רל""ב ס""ק י""ג) במי שקיבל תענית ביום רביעי תחת יום חמישי בטעות דאין זה טעות הידוע לכל}"	סימן כה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ביאור לשון תפילין?	"הטור פי' לשון פלילה שהוא אות ועדות, ותוס' במנחות (ל""ד ע""ב) פי' לשון ויכוח שהם עדות והוכחה שהשם נקרא עלינו "	סימן כה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשמברך עוטר ישראל בתפארה?	"הרא""ש נהג להניח אז תפיליו, אבל כתב הארה""ח דעכשיו אין נוהגין כן אלא ימשמש בתפילין של יד ושל ראש (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן כה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקורא ק""ש בלא תפילין, נחשב מה?"	"כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, לפי רש""י הוא לישנא מעליא [וביאר הב""ח דכשקורא ואהבת את ה' וגו' שהוא מייחד השי""ת ע""י הקשירה על ידו שהוא מורה יחודו וכשאינו קושר כאילו מעיד עדות שקר על השי""ת ח""ו], ורבינו יונה פי' דמעיד עדות שקר על עצמו דאע""פ דאינו מעכב במצות ק""ש מ""מ עבר עבירה מצד אחר ואפי' המצוה עצמה אינו בשלימותה והוי כמו שהקריב תודה בלא מנחה (ב""י)"	סימן כה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאנס ואין לו תפילין?	"בודאי אין לו לאחר ק""ש בזמנה מחמת זה, ואפי' מחמת קור וצינה (מ""ב ס""ק י""ד) [ועי' במ""ב לקמן (סי' ס""ו ס""ק מ') דתפילין ביחידות עדיף מתפילה בציבור]"	סימן כה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשהוא קורא ק""ש שלא לשם מצוה?"	"מבואר ברע""א לקמן (סי' מ""ו סעי' ט') דא""צ להניח תפילין אלא כשהוא קורא לצאת בה מצות קריאת שמע"	סימן כה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשהוא קורא ק""ש קודם תפילה, האם הוא צריך להניח תפילין?"	"כפשוטו צריך להניח תפילין מפני שהוא קורא לצאת בה ידי חובתו, וחידש הבית יצחק (סי' י""ז) ע""פ החוזה מלובלין להקל בזה דקיי""ל כר' יוחנן בגמ' ברכות (י""ד ע""ב) דהוי כמי שהביא זבח בלא נסכים והרי אפשר להביא הנסכים אחר הזבח [וכ""כ אלפסי זוטא לרמ""ע מפאנו (טל תורה)], אבל כתב הבית יצחק בסוף התשובה דעדיף טפי להניח בה תפילין, והכריע הגרא""י סורשר שליט""א דאם הוא קורא לצאת בה צריך להניח תפילין אבל אם הוא רק קורא לצאת ידי שיטת מג""א או הוא חושש שמא יעברו זמן ק""ש אז יש להקל לקרות על תנאי בלא תפילין ולסמוך על הבית יצחק אם נתברר דבאמת היה יוצא בה בהאי ק""ש"	סימן כה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך תפילין גם לתפילה?	"כן (ב""י)"	סימן כה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאנס ולא התפלל שחרית?	"כתב מחנה ישראל (פ""ו סעי' ג') דראוי ונכון להתפלל ב' תפילות מנחה עם תפילין (מ""ב דרשו)"	סימן כה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יחשוב כשאומר ואהבת את ה' אלוקיך?	"כתב ספר חרדים שיראה להכניס אהבת השי""ת בלבו שלא יהיה כדובר שקר ח""ו (מ""ב ס""ק י""ד), וביאר יותר בשמירת הלשון (ח""ב חתימת הספר) שיתבונן בגדלות הבורא ואח""כ יכיר כל הטובות שהקב""ה עושה עמו ומסתיר עוונותיו מבני אדם. ואם קשה לכוין זה בק""ש, יתבונן בזה לפחות פעם אחת ביום."	סימן כה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונות בשעה שמניח תפילין?	"יכוין לקיים מצות תפילין, ועוד כיון דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים יכוין שהקב""ה צונו להניח פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים כנגד לבנו ומוחנו כדי שנזכור הנסים ונפלאות שעשה עמנו [וביאר הרמב""ן שמצות תפילין הוי זכר ליציאת מצרים והטעם לזכור יציאת מצרים הוא כדי שישמרו מצותיו ותורותיו, וכן מבואר מהשו""ע דהכוונה דתורת ה' בפיך הוא זכירת יציאת מצרים]. וגם יכוין בתפילין של יד לשעבד גופו, כנגד הלב לשעבד תאותו, בתפילין של ראש לשעבד מחשבתו, במזוזה משעבד ממונו (רבינו יונה). ועוד הוסיף העטרת זקנים שיסתכל בב' שיני""ן שהם מרומזים על תרי""ג מצות, דגימטריא ת""ר, ועוד תיבת שש, ויש להם ז' ראשין. א""נ הם מרומז לשכינה ד' ראשין כנגד ד' חיות והקב""ה עליהם, וג' כנגד ג' אבות על דרך האבות הן הן המרכבה. ומסיים העט""ז דירא אלקים יוצא ידי כולם אבל אם אינו יודע הכוונה נמצא התפילין במוח ובזרוע כמו אבנים ח""ו. אמנם, כתב המ""ב (ס""ק ט""ו) בשם הפמ""ג דאין כוונות אלו לעיכובא אלא הכוונה לשם מצוה."	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הברכות על תפילין?	"לפי הרי""ף והרמב""ם ורש""י רק יברך להניח ואם סח יברך גם על מצות, לפי הרא""ש ותוס' יברך להניח על השל יד ועל מצות על השל ראש. המחבר והגר""א פסקו כהרי""ף ורמב""ם ורש""י, והרמ""א פסק כהרא""ש ותוס'. רע""א מייעץ לכוין אם הלכה כהרי""ף ודעימיה אני מצמצם ברכתי להניח שלא לפטור התפילין של ראש ואז יכול לברך על מצות לכו""ע, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק ד') כתב דאין לנהוג כן, ובי' הביה""ל (ד""ה וטוב) כדי שלא ירגיל אדם את עצמו לפקפק אחר מנהגן של ישראל שנתייסד ע""פ שיטות הרבה מהראשונים {וצ""ב מאי שנא משאר עניני הלכה דתמיד מהדרין לצאת עוד שיטות ראשונים, ועי' מש""כ לעיל (סי' ח') דיש מח' בכלל אם יכול לצמצם ברכת המצוה שיהא על מצוה אחד ולא על מצוה אחר}."	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לברך ב' ברכות?	"ביאר הרא""ש (הלכות קטנות תפילין סי' י""ד) שתקנו להניח על עיקר הנחתן וקאי נמי על של ראש וברכת על מצות תקנו על גמר המצוה, והערוה""ש (סעי' י') ביאר דלהניח הוא ברכת המצות ועל מצות הוא ברכת הודאה"	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך יכריע אם הזוהר הולך כנגד הגמ'?	"כתב הב""י דהולכים אחר הגמ', ועוד כתב הב""י דעדיין לא נגלה הזוהר להפוסקים {ומשמע מדבריו דלא אזלינן בתר ספרים חדשים שנדפסו, ואמנם ידוע דזה נדון גדול בין הפוסקים, ומבואר ממ""ב (סי' כ""ז ס""ק ה') דהביא ראיה מאו""ז שיצא לאור מחדש להכריע הפשט דלא כפמ""ג ומג""א. וזה פשוט יותר דהוא גילוי מילתא בעלמא אבל להורות כקדמון חדש דלא יצא לאור עד השתא, יש לדון בזה.}"	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אומרים ברוך שם וכו' אחר ברכת על מצות?	"ביאר הדרכ""מ דכיון דיש ראשונים שסוברים דאין לברכו אע""פ דאנן קיי""ל דנכון לברכו אמרינן בשכמל""ו לרווחא דמילתא, והערוה""ש (סעי' י""ג) ביאר ע""פ דרכו דכיון דעל מצות תפילין הוא ברכת הודאה שמקשר את ישראל לאביהם שבשמים [והעיקר קשר הוא בפסוק שמע ישראל] לכך עונים ברוך שם וכו' כמו שענה יעקב אבינו בשעה שהשבטים אמרו שמע ישראל וגו'. "	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר ברוך שם וכו' קודם שמהדק התפילין של ראש על ראשו?	"הוי הפסק וברכתו היתה לבטלה וצריך לברך עוד פעם (מ""ב ס""ק כ""א) {ויתכן דצריך לברך שתים דגם הפסיק מברכת להניח, אולם יש לדון לפי מש""כ הביה""ל להלן (ד""ה ואם) בשם הבאה""ט די""א דאמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי, אע""פ שהארה""ח השיג עליו, מ""מ אפשר לחוש לה שלא לברך עוד פעם, וצ""ע}"	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונין אמן על ברכת על מצות תפילין?	"הפמ""ג (א""א ס""ק י') מסתפק בדבר, אבל משמע מביה""ל (סי' רט""ו ד""ה ואסור) דמותר לענות אמן דכתב דמותר לענות אמן על כל ברכה דלא הודחה לגמרי מן הפוסקים (מ""ב דרשו), והקיצור ש""ע (סי' י' סעי' ד') כתב דנכון לברך בלחש"	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לקרות הפרשיות כשמניח תפיליו?	"המג""א (ס""ק ו') הביא מב""ח ושל""ה דצריך לקרות קדש לי והיה כי יביאך [דפרשת שמע והיה יקרא בשעת ק""ש], אבל הביא מספרי דא""צ לאומרם אבל האומרם לא הפסיד דיש בהם יציאת מצרים [והערוה""ש (סעי' ח') כתב דהוא ענין של אהבה יתירה כמדת הצדיקים], והשע""ת (סי' ל""ח ס""ק י""ב) כתב דצריך לומר קדש והיה כי יביאך קודם ברוך שאמר כדי שהפרשיות יהיו כסדרן, ואם א""א יאמרם אחר עלינו קודם שחולץ תפיליו, אבל אין לסמוך על מה שיאמר הפרשיות בתפילין של ר""ת. והמ""ב (ס""ק ט""ז) כתב דהוא מנהג יפה לומר הפרשיות, והוסיף דהמניח תפילין דר""ת צריך לקרות כל ד' פרשיות דאינו קורא בהם ק""ש [אבל א""צ לקרות פרשת ציצית (מ""ב סי' ל""ד ס""ק ט""ו)]."	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על מצות בתפילין של יד?	"ספר מכתם לדוד (או""ח ס""ס י""א) הביא מהר""ש וינטורה דלבני ספרד דמברכין ברכה אחת פשוט דיוצא בברכת על מצות, אבל לבני אשכנז דס""ל דצריך לברך ב' ברכות ס""ל למהר""ש וינטורה דברכת על התפילין היה רק על השל יד ולא על השל ראש [ומדמה זה למי שיש בפניו מיני האדמה ומיני העץ וטעה ובירך בפה""א על המין העץ דצריך לחזור לברך בפה""א על המין אדמה] וממילא צריך לברך עוד הפעם על מצות על השל ראש [אבל מה שבירך על השל יד אינו ברכה לבטלה כ""כ] וגם צריך לברך על השל ראש להניח, ואם נזכור קודם שהידק השל יד יש לברך לאלתר גם להניח, אכן המכתם לדוד עצמו (סי' י""ב) השיג עליו דא""צ לחזור ולברך על מצות על השל ראש אלא צריך לברך להניח [וכעין זה בפמ""ג (א""א ס""ק י""א) דכתב דאם טעה ובירך להניח על השל ראש (תחילה), יברך על מצות על השל יד], וה""נ אם נזכור קודם שהידבק יש לברך להניח לאלתר (מחזיק ברכה, שע""ת ס""ק ה') {ונראה דנימוקו עמו דהרי מבואר בפוסקים לקמן (סי' ר""ו סעי' ב') דאם יש בפניו מיני העץ והאדמה וטעה ובירך בפה""א על המין העץ אינו חוזר ומברך על מיני האדמה, א""כ פשוט דכבר יצא ברכת על מצות}"	סימן כה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם פגע בשל ראש תחילה?	"אפ""ה צריך להניח השל יד תחילה דהוא דרשה בפסוק ודוחה האיסור דאין מעבירין על המצות"	סימן כה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר הניח השל ראש על ראשו?	"הארצות החיים ס""ל כאבודרהם דצריך להסיר השל ראש, אבל הט""ז לקמן (סי' תרפ""ד ס""ק ד') כתב דכי היכי אם טעה והתחיל לקרות פרשת חנוכה ולא פרשת ר""ח אין מפסיקין ה""נ א""צ להסיר השל ראש, וכן ראוי להורות שלא לבטל ממנו מצות תפילין של ראש אפי' לרגע כדי לקיים מצוה מן המובחר (רע""א, מ""ב ס""ק כ""ב, ביה""ל ד""ה פגע) {ומכאן משמע דטוב לחלוץ התפילין חוץ לביהכ""נ כדי לאחר חליצתן כל מה שיוכל, וכן מצינו בשע""ת לקמן (סי' כ""ח) בשם העטרת זקנים דיש ענין לחלצם חוץ מביהמ""ד אלא שלא מצא מקור לזה}"	סימן כה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק איטר יד שמניח תפילין על יד השני אחר תפילה?	"נראה דא""צ לחלוץ השל ראש וכ""ש המ""ב וביה""ל כאן"	סימן כה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד אומרים ""להניח""?"	"בקמ""ץ ולא בפת""ח, והב""י הביא מאגור דאין חילוק במשמעות מ""מ ראוי לברך בלשון הפסוק, אבל המ""ב (ס""ק ס""ק כ""ד) הביא מאחרונים דיש חילוק במשמעותו [ומיהו ר""י באק רצה ליישב הענין דה""ק המהרי""ל דהתיבת להניח בפת""ח נמי יכול לפרשו כמו להניח בקמ""ץ אלא שבלשון התורה תיבת להניח בפת""ח הוא לשון עזיבה. ונפק""מ יהיה בדיעבד אם אחד אמר להניח בפת""ח יתכן דיוצא בדיעבד דבאמת יש בו משמעות להניח אלא שבלשון התורה הוא עזיבה, וצ""ע לדינא]"	סימן כה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכים להניח ולא לקשור וכלשון הפסוק?	"כן הקשה הב""ח (וכן ברע""א בשם הא""ר), ותי' הב""ח (וכן עטרת זקנים בשם תשובת מהרי""ט) להורות דעיקר מצות תפילין הוא שיהיו מונחין עליו כל היום ואם היה מברך לקשור יהא משמע דיוצא בקשירה לרגע אחת."	סימן כה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח בעל מצות תפילין?	"מצות בפת""ח ולא בחול""ם, תפילין בלמ""ד דגוש (מג""א ס""ק ח' - ט', מ""ב ס""ק י""ט - כ')"	סימן כה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לברך על השל יד?	"צריך לברך עובר לעשייתן, ובודאי צריך לברך קודם הקשירה, ויש ב' מהלכים בב""י אם יכול לברך קודם ההנחה, ומסיק דאינו לכתחילה משום לפני דלפני, ומ""מ מבואר ממ""ב (ס""ק כ""ה) דאינו לעיכובא."	סימן כה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש מביעור חמץ דמברכין קודם בדיקה אע""פ שהעיקר הוא הביעור?"	"תי' הט""ז (ס""ק ז') דמן הראוי לברך על הביעור אבל כיון דאין זמנו קבוע ויש לחוש שמא יעבור הזמן תקנו לברך קודם בדיקה, והיד אפרים תי' דהבדיקה גופה הוי מצוה משא""כ ההנחה על היד אינו מצוה עד הקשירה."	סימן כה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא בירך קודם הנחתן?	"יברך אח""כ שמצוה שיש משך זמן יכול לברך כל היום (מ""ב ס""ק כ""ו) [והוסיף ר""י באק דלכאורה ראוי למשמש לפי המחבר (לעיל סי' ח' סעי' ט""ז) אבל לפי הט""ז שם א""צ למשמש]"	סימן כה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מצות קשירת תפילין?	"לרבינו אליהו צריך לקשור בכל יום [ותוס' במנחות הביא מר""ש דצריך לקשור השל יד ולא השל ראש], אבל קיי""ל כר""ת דא""צ (דרכ""מ)"	סימן כה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש?	"המחבר ס""ל כרש""י דהשתא דהפסיק צריך לברך על מצות תפילין על השל ראש, והרמ""א ס""ל כתוס' דהשתא דהפסיק צריך לברך שניהם על השל ראש. כתב הר""ן דצריך למשמש בשל יד קודם שמברך הב' ברכות על השל ראש, ופי' הר""ן בשם הרז""ה כדי שיהא הויה אחת, והמג""א (ס""ק ט""ו) ביאר דרוצים לקיים השיטה דצריך לברך על המשמוש [ועי' בטור לעיל (סי' ח') דהביא ראיה מדצריך לברך על משמוש דתפילין ה""ה דצריך לברך אם פושט טליתו], ורע""א הקשה על המג""א דאינו מרויח כלום לפי שיטת רש""י והמחבר דס""ל דרק יברך ברכה אחת  אלא ביאר רע""א דיברך תחילה על מצות תפילין ואח""כ ימשמש בשל יד ויברך להניח (ביה""ל ד""ה ולדידן), והמ""ב (ס""ק ל""ב) פסק כהר""ן ומג""א שימשמש תחילה ואח""כ יברך להניח ועל מצות משום הויה אחת, ואם לא משמש קודם הברכה ימשמש אחר הברכה {וכשהוא ממשמש לא יזיזו ממקומו לגמרי דאז יהא בשל ראש ולא בשל יד}"	סימן כה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור להפסיק?	"1) גורם ברכה שאינה צריכה (דרכ""מ, מג""א ס""ק י""ד)<br>2) צריך הויה אחת לשניהם (ר""ן בר""ה בשם הרז""ה)"	סימן כה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחוה""מ?"	"כיון שאינו מברך ליכא משום ברכה שא""צ אבל עדיין איכא טעם שני דהויה אחת (תרוה""ד, מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן כה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להפסיק ברמיזה?	"לא, ואסור אפי' לשהות הרבה זמן אבל אינו הפסק בדיעבד (מ""ב ס""ק כ""ט)"	סימן כה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי אם הביא תפיליו למעלה מראשו?	"הבאה""ט (ס""ק ח') שההלכות קטנות (ח""ב סי' מ""ב) מסתפק אי אמרינן קלוטה ואויר כלי ככלי וסופו לנוח לגבי תפילין כשהוא למעלה מראשו [ומצדד דלא אמרינן הכי כיון שהוא בידו אע""פ שדעתו להניחו], ופשוט להארצות החיים דלא אמרינן הכי דהרי צריך הידוק וליכא (ביה""ל ד""ה ואם)"	סימן כה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחבר, אם הניח השל יד בלא ברכה כמה ברכות מברכין על השל הראש?	"הבאה""ט (ס""ק ח') הביא מהלכות קטנות (ח""ב סי' קי""ט) דיברך שתים, והשיג עליו הארה""ח דסגי בברכה אחת (ביה""ל ד""ה ואם)"	סימן כה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין תפילין של יד לתפילין של ראש, מה הדין לגבי עניית קדיש וקדושה 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) הרא""ש ס""ל דאסור לענות דהוי הפסק, לפי המרדכי בשם ר""ת אינו הפסק ומותר לכתחילה לענות, ולפי הרשב""א בתחילה כתב דיכול לענות אבל צריך לחזור ולברך ואפי' אם רק שמע דשומע כעונה וצריך לחזור ולברך ובסוף כתב הרשב""א דעדיף לשמוע ואינו הפסק, וכן פסק המחבר דישתוק וישמע להקדיש וקדושה. 2) כתב המג""א (ס""ק י""ז) אם ענה בדיעבד צריך לחזור ולברך וכמ""ש הרא""ש והרשב""א (מ""ב ס""ק ל""ו), ולפיכך כתב החיי""א דלפי הרמ""א צריך לחזור ולברך ב' ברכות, אכן הביה""ל (ד""ה אם) הביא הארה""ח דחושש לשיטת המרדכי דס""ל דאינו הפסק וממילא כתב דאין לברך אלא על מצות תפילין, וכ""כ הט""ז (ס""ק ח') וערוה""ש (סעי' י""ז) {ונראה דלכתחילה יש לשמוע הברכה מאחר [ויכול לשמוע ברכת להניח אפי' לאחר שהניח השל ראש]}"	סימן כה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ענה אמן לברכתו של חבירו על תפילין שלו?	"השע""ת (ס""ק י""א) הביא פנים מאירות דיכול לענות על ברכת תפילין של חבירו ולא מקרי הפסק, אכן שאר האחרונים חולקים עליו וס""ל דהוי כמו אמן יהא שמה רבא דתלוי במח' ראשונים הנ""ל ואין להפסיק, ואפי' בדיעבד אם ענה צריך לחזור ולברך (מ""ב ס""ק ל""ה - ל""ו) [וע""ע  בשעה""צ (סי' רט""ו ס""ק ב') דאינו מכריע בין המג""א וט""ז אם חשיב הפסק] {ועי' באג""מ (או""ח ח""ב סי' ק""י) דס""ל דאם עונה אמן לברכתו של חבירו הוי הפסק וחוזר ומברך משא""כ כשעונה לאמן יהא שמה רבא, ולכאורה צ""ע דהרי טעמא דארה""ח שלא לברך הוי משום ס""ס, וה""נ אפי' באמן דברכתו של חבירו איכא ס""ס}"	סימן כה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך בטעות להניח תפילין על התפילין של ראש?	"אינו הפסק ורק צריך לברך על מצות תפילין (הליכות שלמה תפילה פ""ד סי""ח, מ""ב דרשו)"	סימן כה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוח לצורך התפילין?	"אינו מותר לכתחילה [אלא אם א""א בענין אחר] אבל בדיעבד אינו חוזר ומברך (מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק ל""ד)"	סימן כה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בחוה""מ, מה הדין 1) לגבי עניית אמן יהא שמה רבא 2) לגבי הפסק לצורך התפילין?"	"1) לפי המג""א (ס""ק י""ז) מותר, ולפי הא""ר (הובא ברע""א) אסור, ופסק המ""ב (ס""ק ל""ו) כהמג""א דזהו שיטת רוב האחרונים, אך אח""כ יזיז השל יד ממקומו קודם הנחת של ראש כדי שיהא הויה אחת 2) יש להקל לכתחילה (מ""ב ס""ק ל""ד)"	סימן כה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להפסיק לאמן יהא שמה רבא אם שומע הברכה מאחר?	"הבאה""ט (ס""ק י""א) כתב דמותר לענות, אבל הביה""ל (ד""ה אם) חולק עליו דה""נ גורם ברכה שא""צ, ואפי' אם חבירו המברך לא הפסיק אפ""ה הוא צריך לברך עוד פעם, ואפי' לדעת הרוקח דס""ל בברכת המוציא דהשומעים א""צ לברך עוד אם הפסיקו אחר שאכל המברך הכא בתפילין מודה."	סימן כה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לעשות הכריכות לשל יד קודם שמברך על השל ראש?	"הרא""ש לא עשה הכריכות תחילה [וכתב הרדב""ז שהרא""ש היה כורך הרצועה באופן שיתקיים הקשירה אף בלי הכריכות על הזרוע (מ""ב עו""ה)] וביאר הרא""ש בתשובה כדי שברכת להניח יהא שייך לתפילין של ראש, והטור כתב להיפך כדי שברכת על מצות תפילין יהא שייך לתפילין של יד [ותי' הט""ז (ס""ק ט') בשם מהר""א מפראג דכוונת הטור הוא דברכת של יד יהא שייך להשל ראש וכמ""ש הרא""ש בתשובה, ע""ש {ועי' בב""י סי' כ""ו דיש ראשונים דסברי דצריך לברך ב' ברכות על השל יד}]. והמג""א (ס""ק י""ח) הביא מהאריז""ל דצריך לעשות כל הכריכות קודם שמניח התפילין של ראש דגם הכריכות הוו בכלל המצוה, ועוד כתב המשכנות יעקב דצריך לעשות הכריכות לחיזוק דאל""ה אינו נקרא קשירה [והסטייפלר נהג לכרוך שיורי הרצועה סביב פס היד ולתחוב סוף הרצועה לתוך הכריכות כדי שיחזיק כהוגן (פסק""ת אות י""ט)]"	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מניח תפילין ורוצה לענות קדיש או קדושה?	"אם אפשר לו יהדק השל יד במקצת ויניח השל ראש כדי שיוכל לענות לקדיש (מאמר מרדכי, מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוציא השל ראש קודם שהניח השל יד?	"ע""פ קבלה אין לעשות הכי (ב""י) {ולכאורה לפי""ז ראוי לדקדק לכסות השל ראש היכא שמסיר תפיליו לצאת לבית הכסא}"	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) הוא 2) חבירו, יכול לתקן התפילין של ראש שלו להכינו?	"1) לא, ואפי' אם אינו מוציא מידו השל יד אסור דכשמניח השל יד על ידו בע""כ צריך להוריד השל ראש והוי כמעביר על המצוה (מ""ב ס""ק מ""א), אבל אחר שהשל יד מהודקת על ידו מותר להוציא השל ראש אפי' אם עדיין לא עשה כל הז' כריכות (מ""ב ס""ק מ') 2) הפמ""ג (א""א ס""ק י""ט) מחמיר והארה""ח מקיל (מ""ב ס""ק מ'), והערוה""ש (סעי' י""ט) מקיל כהארה""ח"	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לכאורה צ""ע שהמ""ב (ס""ק מ""א) כתב דאם השל ראש והשל יד בידו ומוציא השל ראש מידו הוי כמעביר על המצות, ובס""ק ל""ט כתב דאין להוציא שניהם בשוה מן התיק ע""פ קבלה אבל אינו אסור משום אין מעבירין?"	"תי' ר""י צוקער דמשמע ממג""א ומ""ב דאם שניהם בידו אינו ממש מעבירין על המצות אלא כמעביר על המצות, וא""כ י""ל דזהו דוקא אם מתחילה היה השל יד בידו ואח""כ נוטל השל ראש ומוציאו מידו אבל אם מתחילה נטל שניהם בידו בבת אחת אינו נראה כמעביר על המצות כלל, וצ""ע"	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעשה אם מניח תפילין של חבירו וצריך לתקן הקשר בשל ראש תחילה?	"{נראה דעדיף להניח השל יד תחילה ואח""כ יתקן השל ראש, דאל""ה יהא מעביר על מצות. ויתכן שיש עצה להחליט לתקנו תחילה ואח""כ יאמר ברכות השחר ואח""כ יניח התפילין}"	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לעמוד או לישב כשמניח תפיליו?	"הדרכ""מ הביא מזוהר דצריך לישב בשל יד ולעמוד בשל ראש והביא שנוהגים לעמוד בשניהם, והמג""א (ס""ק כ') כתב דיכול לקיים הזוהר אם יושב בהנחת השל יד ואח""כ יעמוד להברכה ולקשירה. אמנם, הפמ""ג (א""א ס""ק כ') הביא מתשובת מהרש""ל בשם מ""ר שמשון מקינון דאחר שלמד קבלה התפלל כתינוק בן יומו ואמר דעדיף שלא לעסוק בעניני קבלה אם אינו יודע סודה וממילא עדיף לעמוד אפי' לההנחה (מ""ב ס""ק מ""ב), ויעמוד כעבד העומד לפני רבו ומקבל עליו חותמו (עטרת זקנים) {וצ""ב למה נוהגין לעמוד אם הזוהר כתב לישב ואינו מפורש בגמ' לעמוד, ועי' בערוה""ש (סעי' כ') דמיישב הזוהר דאין כוונתו דצריך לישב כלל}."	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים בקבלה והלכה?	"כתב המג""א (ס""ק כ') בשם כנסת הגדולה דאם הקבלה מקיל כנגד גמ'  ופוסקים הולך אחר הגמ' ופוסקים לחומרא (וכ""כ ב""י עמ' ק""י), אבל אם הקבלה מחמיר יותר מגמ' ופוסקים יש להחמיר כדברי קבלה [אכן, הערוה""ש (סעי' כ""ט) כתב דיש לו קבלה דא""א להזוהר לחלוק על הש""ס כלל וצריך לפרש הזוהר שישתווה עם הגמ', ורק במקום פלוגתא בגמ' יכול הזוהר להכריע]. ואם הוא דבר שאינו מפורש בגמ' יש לו לילך אחר הקבלה [אפי' לקולא] (שע""ת ס""ק י""ד) אבל אינו יכול לכופו (מג""א שם). ואם הוא מח' הפוסקים דברי קבלה יכריע (שע""ת שם) (מ""ב ס""ק מ""ב) [ולגבי ספרי האריז""ל, האג""מ (או""ח ח""ד סי' ג') ס""ל דאינו מכריע, והשדי חמד (מערכת בי""ת סי' כ""ט ד""ה שוב) ס""ל דמכריע, ועי' בשו""ת חת""ס (או""ח ס""ס נ""א) דכתב לגבי ספרי אריז""ל דכל המערב דברי קבלה עם ההלכות הפסוקים חייב משום זורע כלאים פן תוקדש המלאה הזרע אשר תזרע, ולעומת זה המערב ספרי הגיון עם דברי תורה עובר על חורש שור וחמור יחדו]"	סימן כה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך עוד פעם על תפיליו אם סילקן?	"אם סילקן ע""מ שלא להחזירם בודאי צריך לברך עוד פעם (מג""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק מ""ז). ואם סילקן ע""מ להחזירם לפי המחבר צריך לברך כל פעם ופעם ולפי הרמ""א א""צ לברך, ואם בשעת הברכה דעתו היתה לסלקן ע""מ להחזירם לכו""ע א""צ לברך (מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סילק רק תפילה אחת?	"דינו כמ""ש לקמן (סי' כ""ו) אם מניח תפילה אחת"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סילקן ליכנס לבית הכסא 1) לגדולים 2) לקטנים?	"1) המג""א (ס""ק כ""ב) כתב דצריך לברך מפני שתי טעמים, אחד מפני שאינו יכול להכניסם לביה""כ, ועוד מפני שצריך לילך למרחוק לביה""כ. להלכה, כתב הביה""ל (ד""ה ויש) דאע""פ דמשמע דהמג""א היה מסופק אם יכול לברך אם הביה""כ אינו במקום רחוק, מ""מ יש לנקוט כרוב האחרונים דפשוט להם דיכול לברך אפי' אם הביה""כ קרוב, ובפרט שהגר""א ס""ל כהמחבר דבכל גווני צריך לחזור ולברך, ועל כן הכריע הביה""ל שהמברך לא הפסיד [ואפי' ביה""כ בזמנינו שאין עליו דין ביה""כ מ""מ הוא מקום שיש לחוש שיתפנה (ר""י ווינטער)], ולמעשה שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א שנוהגין שלא לברך בכל אופן {ובפרט אם היתה בדעתו בשעת הברכה לסלקן באמצע התפילה ליכנס לביה""כ} 2) א""צ לחזור ולברך (ביה""ל ד""ה והכי) {אבל אם הפיח בשעה שמשתין מדינא צריך לברך, אבל לפי מה שנוהגין שלא לברך אפי' בגדולים ה""נ אין מברכים}"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סילקן להפיח?	"ה""נ צריך לחזור ולברך (מ""ב ס""ק מ""ז) [וע""ע בערוה""ש (סעי' כ""ג) דמסתפק בדבר], וא""צ לסלקן לגמרי אלא סגי להזיזם ממקומם (מ""ב לקמן סי' ק""ג ס""ק ג'), ובדיעבד אם הפיח ולא הזיזם ממקומן א""צ לחזור ולברך (רבבות אפרים ח""א סי' כ""ה) {וה""נ נוהגין שלא לברך כלל}"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בסתם אם חלץ 1) תפילין של יד או של ראש 2) תפילין של יד ושל ראש?	"1) מסתמא דעתו להחזירו וא""צ לחזור ולברך 2) מסתמא דעתו שלא להחזירו וצריך לחזור ולברך, אמנם אם הוא בתוך התפילה מסתמא דעתו לחזור וא""צ לברך (ביה""ל ד""ה והכי)"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשמטו התפילין?	"מדינא צריך לברך [ודוקא אם נשמטו כולו או רובו, אבל במקצתו לא אע""פ שאינו יוצא כזה מ""מ עדיין הוא נשאר עליו (מ""ב ס""ק מ""ה)], אכן המג""א (ס""ק כ""א) הביא משל""ה דא""צ לברך דפשוט דבשעת הברכה דעתו היתה שאם ישתמט יתקנו כיון שאינו מסיח דעת מהם בשעת התפילה (ביה""ל ד""ה א""צ). להלכה, החיי""א ס""ל דאפי' בשעת התפילה המברך לא הפסיד, אבל המ""ב (ס""ק מ""ד) הכריע דלמעט ברכות עדיף."	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא הולך בתפילין עד חצות היום?	"כיון דלא הוי שעת התפילה בודאי צריך לחזור ולברך אם נשמטו ממקומן (שע""ת ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""ד)"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הותר או נפסק הקשר של תפילין של יד 1) קודם ההידוק בשל יד 2) אחר ההידוק בשל יד וקודם שהניח השל ראש 3) אחר שהניח השל ראש?	"1) א""צ לברך כיון דעדיין לא נעשה המצוה, והעשיית הקשר אינו הפסק (מ""ב ס""ק נ') 2) אם הותר הקשר כתב המחבר דא""צ לחזור ולברך דעדיין הוא עסוק במצוה, אבל אם נפסק הקשר אז משמע מהמחבר דצריך לחזור ולברך, אבל המ""ב (ס""ק נ') הביא מאחרונים (ט""ז ס""ק י""ב, גר""א , פמ""ג) דה""נ א""צ לחזור ולברך דהברכה קאי אף על השל ראש וא""כ עדיין הוא עסוק במצותו 3) אם הותר או נפסקו לגמרי צריך לברך אם נפסלו הרצועה [ואע""פ שהמג""א (ס""ק כ""ג) מצדד דלפי השל""ה אינו חוזר ומברך, הרבה אחרונים חולקים עליו דיש לחלק דהשל""ה מיירי כשנשמטו דדרכן בכך [וה""ה הותרו (ערוה""ש סעי' כ""ו)] משא""כ אם נפסקו דלאו דרכו בכך אפי' להשל""ה חוזר ומברך, ולפיכך הכריע הביה""ל (ד""ה א""צ) המברך לא הפסיד], אבל אם רק נפסקו הרצועה ואין בה שיעור אבל עדיין הוא מהודק עליו מסתפק הביה""ל (ד""ה נפסק) אם צריך לברך דדילמא כיון שנשארו מהודק עליו א""צ לברך {וקצת צ""ב דלמעשה ליכא שיעור, וי""ל כיון שהוא מונח עליו ממש הוי כמו נשמט מקצתו דאמרינן דא""צ לחזור ולברך אפי' כשאינו על מקום התפילין דסוף כל סוף לא נסתלק המצוה ממנו לגמרי}."	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מניח 1) רצועות אחרות 2) בתים אחרים?	"1) אין זה סיבה לחייבו ברכה אחרת דעיקר הברכה היא על התפילין עצמם (ביה""ל ד""ה קשר) 2) צריך לברך ברכה אחרת וכמ""ש בסי' ר""ו (מ""ב ס""ק נ') {מיירי כשהחליף בין ברכה להנחה}"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפתחו הקציצה וחזר וסגרה?	"נסתפק הביה""ל (ד""ה מהדק) אם צריך לחזור ולברך דאולי נתבטל ממנו שם תפילין {ואפי' את""ל דעדיין יש עליו שם תפילין יש להסתפק אם הוציא הפרשיות, ועי' ביה""ל לקמן (ס""ס שס""ו ד""ה בשעה) דכתב תוך דבריו דתפילין בלא פרשיות הוי כאילו אינו תפילין כלל והוי כאילו מברך עובר דעובר, וקצת משמע דמתבטל ממנו שם תפילין}"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שינה הציציותיו מבגדו?	"נסתפק הביה""ל (ד""ה מהדק) אם צריך לברך דאולי נתבטל ממנו מצותו, ואינו דומה למי שבירך על ציציותיו ומיד אח""כ נמצא שהם פסולים דיכול לתקנם דהתם עדיין לא נתקיים מצותו"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל אם צריך לברך עוד הפעם אם החליף החפצא של מצוה 1) בין ברכה לעשייה 2)  באמצע העשייה?	"1) אם החליף למצוה אחרת צריך לברך כמ""ש לגבי תפילין (מ""ב ס""ק נ'), ושופר (מ""ב סי' תקפ""ה ס""ק ד'), וערבות (מ""ב סי' תרנ""א ס""ק נ""ו) [והא דמצינו בקריאת התורה (מ""ב סי' קמ""ג ס""ק כ') דאם נמצא פסול בין ברכה ראשונה לקריאה מוציא ס""ת אחרת וא""צ לחזור ולברך, י""ל דהתם שאני דאין דעתו על החפצא של הס""ת אלא על הקריאה והלימוד שצריך ללמוד, וכמו ברכות התורה בבוקר אינו על סידור או ספר זה, ולגבי ספירת העומר אע""פ שהט""ז (סי' תפ""ט ס""ק ט') ס""ל אם קלקל הספירה צריך לחזור ולברך השיג עליו השעה""צ (שם ס""ק מ""א) דאינו מברך על היום אלא הודאה לה' על עצם המצוה וליכא חפצא של מצוה] 2) נראה דתלוי אם הוא מצוה אחת או מצוה כל רגע ורגע, בשופר (מ""ב סי' תקפ""ה ס""ק ד') מצינו דאינו חוזר ומברך דכולה מצוה אחת, אבל בסוכה (מ""ב סי' תרל""ט ס""ק מ""ח, שעה""צ שם צ""ד) מצינו שיטת בית מאיר דס""ל דא""צ לברך עוד הפעם על סוכת חבירו דמאי שנא סוכתו מסוכת חבירו אבל המ""ב מצדד דאם כוון להוציא סוכתו של חבירו צריך לברך עליו, ונראה לפרש כהנ""ל דמצות סוכה כל רגע ורגע, ולפי""ז צריך לברך אם מסלק תפילין שלו ומניח תפילין של חבירו, וכן צריך לברך אם מחליף המזוזות במזוזות אחרים (עי' אגור באהליך פ""ז סעי' כ""ט) [והא דמצינו שהביה""ל (ד""ה מהדק) מסתפק כשמחליף החוטין בבגדו לגבי מצות ציצית י""ל דשאני התם שברכתו חל על הבגד רק מסתפק שמא נתבטל ממנו שם ציצית, וכן מצינו שנוסח הברכה להתעטף בציצית דזהו המעשה מצוה משא""כ במזוזה ותפילין המעשה מצוה הוא הקביעת מזוזה והנחת תפילין, ולמעשה בציצית מספק אינו יכול לברך כשמחליף החוטין]"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על תפילין 1) שאולים 2) גזולים?	"1) כן, ואפי' בשואל שלא מדעת דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה (מ""ב ס""ק נ""ג), ועי' מש""כ לעיל (סי' י""ד) 2) לא, דהוי מצוה הבאה בעבירה, ואם מכרו לאחר לאחר יאוש יוצא בהם אבל יש מח' אם יכול לברך עליו, ואם הוא חוזר ומוכרו לאחר בודאי יכול לברך עליו (מ""ב ס""ק נ""ד)"	סימן כה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לחלוץ התפילין?	"יש בזה כמה שיטות:<br>1) אחר קדושה דובא לציון (ב""י)<br>2) אחר קדיש דובא לציון (מג""א ס""ק כ""ח בשם ספר המוסר)<br>3) אחר על כן נקוה לך (מג""א שם בשם אריז""ל) דהיינו אחר הפסוק והיה ה' למלך על כל הארץ (א""ר, שע""ת ס""ק י""ט)<br>4) אחר קדיש יתום אחר עלינו (פמ""ג א""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק נ""ו, ערוה""ש סעי' כ""ח) [והלבושי שרד ג""כ כתב אחר קדיש יתום בפירושו על המג""א כשהביא הספר המוסר, וצ""ע דמפורש בספר המוסר דהוא קאי על קדיש אחר ובא לציון]"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הג' וד' קדישים וקדושות?	"הרמ""א הביא ג' קדושות [ברכת ק""ש, קדושה, ובא לציון] וד' קדישים [אחר ישתבח, אחר שמ""ע, אחר ובא לציון, אחר עלינו], אבל המג""א (ס""ק כ""ח) הביא שהוא טעות וצ""ל ד' קדושות [כולל נמי ברכו] וג' קדישים [מוציא הקדיש דלאחר עלינו (גר""א ס""ק ל""ז, מחה""ש), דלא כלבושי שרד], ודבר זה מרומז בשתי שיני""ן (דרכ""מ), והרמ""ע מפאנו (סי' ק""ט) הביא מתקונים שישראל נקרא גוי צדי""ק שהם עונים צ' אמן ד' קדושות י' קדישים וק' ברכות, ועי' מש""כ לקמן (סי' נ""ה) לגבי הז' קדישים ביום."	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בברית מילה?	"אין לחלוץ עד אחר המילה (מג""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק נ""ה) [ולכאורה קשה דמ""ש משבת דאמרינן דאין להניח תפילין משום דשבת גופה מקרי אות, ותי' האג""מ (או""ח ח""ד סי' ק""א) דהאות דמילה אינו המעשה מילה אלא להיות מהול, אבל הסמ""ג (הובא בפמ""ג מש""ז סי' ל""א ס""ק א') כתב דלעולם צריך ב' אותות כב' עדים, בחול מילה ותפילין, בשבת מילה ושבת (פסק""ת סעי' כ""ט)], ועי' בפסק""ת (שם) דהביא ע""פ קבלה דאין ללבוש תפילין בשעת הברית, ושמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א להכריע דשב ואל תעשה עדיף דאם התפילין מונחין עליו לא יחלצם אבל לא יניח תפילין בהדיא."	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו גוף נקי?	"יסלקם מיד, והכל לפי מה שהוא אדם (מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק נ""ה)"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקפל טליתו בשעת קדיש?	"לא, דצריך לענות אמן יהא שמה רבא ולא גרע מברכות דרבנן דאסור לעשות תשמיש קל בשעה שהוא מברך (מ""ב ס""ק נ""ו), ואף באמצע חזרת הש""ץ אינו יכול לעסוק בדברים אחרים (מ""ב סי' ל""ד ס""ק י""ד) אבל אם מכוין לשמוע להש""ץ מותר (מ""ב סי' ל""א ס""ק ז')"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד חולצין תפיליו ביום שקוראים בתורה?	"לא יחלצם עד שיכניסה לארון [דכתיב ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם (ב""י, מ""ב ס""ק נ""ז)], ואם צריך לחלצו קודם לכן לא יחלוץ השל ראש בפני הס""ת אלא לצדדין [כדי שלא יגלה ראשו בפני הס""ת כמו רבו], ואם מכסה ראשו או חולץ השל יד מותר (מ""ב ס""ק נ""ח), ועי' בערוה""ש (יו""ד סי' רמ""ב סעי' ל""ט) דכתב דאם מניח תפילין מותר בפני רבו {וה""ה בפני ס""ת} דהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים {וצ""ע על מש""כ הערוה""ש (שם) דאסור לגלות ידו בפני רבו}"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין לובשים תפילין בר""ח?"	"כתב הב""י משום שאינו ראוי להיות תפילין בראשו כשאומר כתר, ועוד הביא המ""ב (סי' תכ""ג ס""ק י') משום דר""ח הוי כיו""ט, והב""ח (סי' כ""ו) הביא מזוהר דחייב מיתה אם לובשה במוסף."	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ראוי לחלוץ תפיליו בר""ח?"	"כתב המ""ב (ס""ק נ""ט) דיש סוברים דיחלצם לאחר קדיש, אבל הביא הא""ר דיחלצם קודם שאומר היהי רצון וכו' שנשמר חוקיך {ויש להדגיש דאין זה אלא רמז בעלמא למנהג מערבא דאפי' במערבא לא היו מברכים לשמור חקיך אלא אם חלצו התפילין בסוף היום}, והמ""ב (סי' תכ""ג ס""ק י') הביא דיש נוהגין רק לחלוץ הרצועות אז, ובדיעבד אם התחיל להתפלל לא יחלצם באמצע דהוי רק מנהגא (מ""ב ס""ק ס""א), ובפרט הט""ז (ס""ק ט""ז) הביא שיש נוהגין ללבוש תפילין במוסף כיון שאין אומרים כתר אבל לא ישנה ממנהג הציבור (מ""ב ס""ק ס""ב)"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ראוי לחלוץ תפיליו בחוה""מ 1) פסח 2) סוכות?"	"1) הציבור חולצים התפילין קודם הלל דיש סוברים דאינו ראוי להניח תפילין בחוה""מ בכלל, והש""ץ יחלצם אחר הלל שלא להטריח הציבור (מג""א ס""ק ל""א, מ""ב ס""ק ס'), והערוה""ש (סעי' כ""ח) כתב דיש הפסק קודם הלל כדי שהש""ץ ג""כ יחלוץ התפילין {וביום ראשון דחוה""מ יש נוהגין לחלצם אחר קריאת התורה דקוראים פרשת התפילין} 2) בין הציבור בין הש""ץ חולצים התפילין קודם הלל דיש הפסק קודם הלל (מג""א שם, מ""ב שם) {ויש להוסיף דמצינו בעטרת זקנים דכ""ש דצריך להסירם בחוה""מ סוכות דיש אות ד' מינים כנגד הד' פרשיות שבתפילין}"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שמניח תפילין כל היום או תפילין ר""ת, מה יעשה 1) בר""ח 2) בחוה""מ?"	"1) יניח התפילין אחר מוסף, ובתפילין דר""ת יכול להניחם בובא לציון 2) לא ילבישם כלל (רע""א, מ""ב ס""ק ס')"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כבר התפלל בר""ח וחזר והניח התפילין, מה יעשה אם שומע קדושת כתר ממנין אחר?"	"כתב השע""ת (ס""ק כ""ב) דהפר""ח סבר דיכול לענות קדושה עמהם, אבל המחזיק ברכה (ע""פ השלמי ציבור) והא""א מבוטשטאש סברי דלכתחילה יש לו לסלקם {ולכאורה במקום צורך יכול לסלקם לצדדין וכמ""ש השע""ת בשם הפר""ח לפני זה}"	סימן כה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמתפלל שחרית עם הציבור שמתפללין מוסף, מה יעשה?	"עי' מש""כ לקמן (סי' צ') אם נחשב כתפילה בציבור, ולגבי תפילין לכאורה יתפלל בעזרת נשים וכדומה, וע""ע בשו""ת שלמת חיים (סי' ל""א)"	סימן כה סעיף יג		
